רש"ש על בבא בתרא קמ״ה

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על בבא בתרא קמ״ד ע״ב רש"ש על בבא בתרא קמ״ו ע״א »

1 רשב"ם פתח ↗

בככר - כסף היינו כ"ה מנה:

2 תוספות פתח ↗

ורבי יהודה סבר באמת אמרו כו'. ואין לומר דלמא ר' יהודה סבר דבמת היא יכולה לומר כו' דתנא בתרא לטפויי קא אתי:

3 תוספות פתח ↗

נותן לה שלשים חצאים. שכך היו רגילין לעשות חשבון מחצאי סלעים כדקאמר לקמן בפ' גט פשוט בבא בתרא דף קסו: ספ"ל מלמעלה וקפ"ל מלמטה כו' ומפרש רבינו יעקב ספ"ל ס' פלגי קפ"ל ק' פלגי:

4 בבא בתרא פתח ↗

בְּסֵירוּגִין, מַהוּ? תֵּיקוּ. מָצַר לוֹ מֶצֶר רִאשׁוֹן וּמֶצֶר שֵׁנִי וּמֶצֶר שְׁלִישִׁי, וּמֶצֶר רְבִיעִי לֹא מָצַר לוֹ – אָמַר רַב: קָנָה הַכֹּל, חוּץ מִמֶּצֶר רְבִיעִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ מֶצֶר רְבִיעִי. וְרַב אַסִּי אָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא תֶּלֶם אֶחָד עַל פְּנֵי כּוּלָּהּ – סָבַר לַהּ כְּרַב, דְּאָמַר: שַׁיּוֹרֵי שַׁיַּיר; וּמִדְּשַׁיַּיר בְּמֶצֶר, שַׁיַּיר נָמֵי בְּכוּלְּהִי. אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: קָנָה הַכֹּל חוּץ מִמֶּצֶר רְבִיעִי. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא מַבְלַע, אֲבָל מַבְלַע – קָנָה. וְכִי לָא מַבְלַע נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּאִיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, וְהָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין; אֲבָל לֵיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, וְלָא הָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין – קָנָה. מִכְּלָל דְּכִי מוּבְלַע – אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, וְהָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין – קָנָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רָבָא, הִלְכְתָא: קָנָה הַכֹּל וַאֲפִילּוּ מֶצֶר רְבִיעִי. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּמַבְלַע, אֲבָל לָא מַבְלַע – לָא קְנֵי. וְכִי מַבְלַע נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, וְלָא הָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין; אֲבָל אִיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, וְהָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין – לֹא קָנָה. מִכְּלָל דְּכִי לָא מוּבְלָע – אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, וְלָא הָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין – לָא קָנֵי. שָׁמְעִינַן מִתַּרְוַיְיהוּ לִישָּׁנֵי דְּרָבָא, דִּבְשָׂדֶה לָא שַׁיַּיר וְלָא מִידֵּי. וְשָׁמְעִינַן נָמֵי, דְּהֵיכָא דְּמַבְלַע, וְלֵיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, וְלָא הָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין – קָנָה. לָא מַבְלַע, וְאִיכָּא עֲלֵיהּ רִיכְבָּא דְּדִיקְלָא, וְהָוֵי תִּשְׁעַת קַבִּין – לֹא קָנָה. מַבְלַע וְאִיכָּא עֲלֵיהּ; לָא מַבְלַע וְלֵיכָּא עֲלֵיהּ – אִתְּמַר לַהּ לְהַאי גִּיסָא, וְאִתְּמַר לַהּ לְהַאי גִּיסָא. שׁוּדָא דְּדַיָּינֵי. אָמַר רַבָּה: ״פַּלְגָא דְּאִית לִי בְּאַרְעָא״ – פַּלְגָא. ״פַּלְגָא בְּאַרְעָא דְּאִית לִי״ – רִיבְעָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא הָכִי וּמַאי שְׁנָא הָכִי? אִישְׁתִּיק. אָמַר אַבָּיֵי, אֲנָא סָבְרִי: מִדְּאִישְׁתִּיק – קַבּוֹלֵי קַבְּלַהּ. וְלָא הִיא; חָזֵינָא הָנְהוּ שְׁטָרֵי דְּנָפְקִי מִבֵּי מָר, וּכְתִיב בְּהוּ הָכִי: ״פַּלְגָא דְּאִית לִי בְּאַרְעָא״ – פַּלְגָא, ״פַּלְגָא בְּאַרְעָא דְּאִית לִי״ – רִיבְעָא. וְאָמַר רַבָּה: ״מֶצֶר אַרְעָא דְּמִינַּהּ פַּלְגָא״ – פַּלְגָא. ״מֶצֶר אַרְעָא דְּמִינַּהּ פְּסִיקָא״ – תִּשְׁעָה קַבִּין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא הָכִי וּמַאי שְׁנָא הָכִי? אִישְׁתִּיק. סְבוּר מִינָּה, אִידֵּי וְאִידֵּי פַּלְגָא;

5 בבא בתרא פתח ↗

וְעַד כַּמָּה? אָמַר אַבָּיֵי: נָהֲגוּ בְּנֵי גְנָנָא, עַד זוּזָא – אַיְּיתֵא בְּכַפֵּיהּ אַכְלֵיהּ בִּכְרֵסֵיהּ. עַד אַרְבְּעָה – מְשַׁלֵּם פַּלְגָא. מִכָּאן וְאֵילָךְ – אִינִישׁ אִינִישׁ כַּחֲשִׁיבוּתֵיהּ.

6 בבא בתרא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: עָשָׂה עִמּוֹ בְּפוּמְבֵּי, וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּצִנְעָא – יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: בְּפוּמְבֵּי אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי. עָשָׂה עִמּוֹ בִּבְתוּלָה, וּבִקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּאַלְמָנָה – יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: בִּבְתוּלָה אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשִׂיתָ עִמִּי.

7 בבא בתרא פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: עַתִּיר נִכְסִין עַתִּיר פּוּמְבֵּי – זֶה הוּא בַּעַל הַגָּדוֹת. עַתִּיר סְלָעִים עַתִּיר תְּקוֹעַ – זֶהוּ בַּעַל פִּלְפּוּל. עַתִּיר מְשַׁח עַתִּיר כְּמָס – זֶהוּ בַּעַל שְׁמוּעוֹת. הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא – תַּלְמוּד.

8 בבא בתרא פתח ↗

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה רַחְמָן. ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – זֶה אַכְזָרִי. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ קְצָרָה. ״וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד״ – זֶה שֶׁדַּעְתּוֹ רְחָבָה.

9 רשב"ם פתח ↗

דלאו אדעתא דרבית יהיב ליה - שאם רצה פוחת לו אלא מתוך שמחת ריעות הרבה בדורון:

1 ר"ש ד"ה בככר. היינו כ"ה מנה. וכ"כ לקמן. ותימה דבבכורות ה' מבואר דהוא ס' מנה וע"כ ט"ס נפל בו:

2 תד"ה ור"י סבר. דבמת הוא יכולה כו'. כצ"ל או דר"ל דבמת פי' הוא היא יכולה כו':

3 תד"ה נותן. שכך כו'. ול"נ משום דשקלי קדושיה אין נכנסין לה בחשבון כתובתה אלא מכל שקל חציו ולכן עושה החשבון בחציים:

4 תד"ה ור' יוסי. בהמוכר את הבית ס"ב ב'. כצ"ל:

5 גמרא ועד כמה כו'. פי' רשב"ם שהרי לא אכל עמו. משמע דמפרש דקאי אף על דהוה במתא או שמע קול טבלא. ולא כן כ' הרמב"ם והטור:

6 שם עשה עמו בפומבי כו' עשה עמו בבתולה כו'. נראה דה"ה איפכא כדמוכח מבבא דעשה עמו בשניה וכ"ה ברמב"ם וטור. אלא דאגב אורחא קמ"ל נמי דיש חילוק בין ראשונה לשניה:

7 שם עתיר נכסין. עי' פרשב"ם. וקשה מלקמן ק"נ ב' דמטלטלי ג"כ אקרי נכסי:

8 שם שדעתו קצרה. נ"ל דר"ל ששכלו קצר מלראות למרחוק את הנולד ואינו משתדל מקודם להנצל ממנו ודעת רחבה הוא ההיפך שרואה את הנולד ומשתדל להסירנו טרם בואו:

9 ר"ש ד"ה דלאו אדעתא. שאם רצה פוחת לו. נראה דר"ל מן הרבוי אבל מכדי שנתן לו משמע ודאי דאינו פוחת וכדמוכח לקמן:

« רש"ש על בבא בתרא קמ״ד ע״ב רש"ש על בבא בתרא קמ״ו ע״א »